בית חב"ד שיכון המזרח ראשון לציון

שד' יעקב 50 קומה ב.

א-ה 10.00-13.00

תמיד זמינים עבורכם גם בטלפון

הסוכה שעומדת אלפיים שנה

כשאנו יושבים בסוכה הקטנה וחוגגים את חג הסוכות אנו זוכרים שלמרות הרעידות והטלטלות, הסוכה הזאת כבר ראתה הכול ועמדה בכול

רבים מכירים את השיר ביידיש 'סוכה קטנה' ('אַ סוכה'לה אַ קליינע') שהיה מושר במזרח אירופה בחג הסוכות. השיר מתאר אב שבנה סוכה קטנה מענפים דקים. הסוכה רועדת ונעה ברוח. רוחות פרצים מסתננות לתוכה. הנרות עוד מעט כבים. ופתאום מחווירה הבת הקטנה ואומרת: "אבא, הסוכה עוד מעט מתמוטטת". והאב משיב לה: "אל תדאגי, בתי, היא עומדת כך כבר אלפיים שנה ועדיין היא איתנה".

השיר העממי הזה מבטא את הדרך שבה הביטו יהודים על אירועים והתרחשויות. אין-ספור פעמים בהיסטוריה היהודית היה נדמה שהנה תתמוטט סוכת דויד לבלי קום. במשך אלפיים שנות הגלות ידעה הסוכה הזאת מעט מאוד רגעים של שקט ויציבות. רוב הזמן היא התנודדה ורעדה, וקיומה היה רווי חששות וחרדות. אבל בסופו של דבר היא עברה את הכול ונשארה איתנה.

אימפריות קמות ונופלות

לעם היהודי יכולת לבחון כל אירוע ותהליך במשקפיים של הנצח. העם שראה את כל האימפריות קמות ונופלות אינו מתרגש מעלייתה של קבוצה זו או אחרת. היום הם למעלה, מחר למטה. היום הם חוגגים את ניצחונם, מחר יושלכו לסל האשפתות של ההיסטוריה, לצידם של אחרים שהרעישו את העולם בשעתם ועתה אין איש זוכר אותם.

איך נראים היום אותם קומוניסטים יהודים, שהצטרפו לשורות המהפכה הקומוניסטית ורדפו את אחיהם שנאחזו בציפורניהם במורשת היהדות. באותם ימים הם חיו בתחושת זחיחות של 'עולם חדש', שהם ממחולליו. כיום הם נראים במלוא עליבותם וחרפתם.

זה גורלם של המתייוונים בימי הבית השני, שגם הם היו בטוחים שהעתיד שייך להם, בתוך 'הסדר העולמי החדש' של הממלכה ההלניסטית. הם לא היו מסוגלים להעלות על דעתם שכעבור זמן קצר ביותר ייחרתו לדיראון-עולם בתודעה היהודית, ומדי שנה בשנה יחגוג עם ישראל את תבוסתם ואת ניצחונם של החשמונאים ה'מיושנים', שהיה נדמה כי אבד עליהם כלח.

הסוכה מתקדמת

לכן אין לנו ספק שעם ישראל יגבר על כל הקשיים ועל כל הקמים עליו. כך הבטיח לנו בורא העולם ומנהיגו, ועליו אנו נשענים. גם אם אנו יורדים לזמן-מה, זו ירידה לצורך עלייה. לפעמים רצון ההשגחה הוא דווקא להעלות מישהו עד הפסגה, כדי שממרומיה יתנפצו לרסיסים תאוריותיו וחזיונותיו.

הימים האלה אינם קלים. אויבינו מבחוץ מצחצחים חרבות ומפריחים איומים. בתוכנו פנימה מתפתחת אווירה כואבת של רדיפת דת ושנאה ליהודים שכל מבוקשם לדבוק במסורת אבותיהם, ולחנך את ילדיהם ברוח התורה.

אבל גם זה יעבור. כשאנו יושבים בסוכה הקטנה וחוגגים את חג הסוכות אנו זוכרים שלמרות הרעידות והטלטלות, הסוכה הזאת כבר ראתה הכול ועמדה בכול. והיא מתקדמת, בדרכה המפותלת והנסתרת, אל הגאולה האמיתית והשלמה.

מערכת האתר

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp

השאירו תגובה