בפרק הקודם התמקדנו באלימות שבשתיקה. בפרק זה נדון דווקא באלה שאין בכוחם לעמוד מנגד
דווקא בעיצומם של ימי הקיץ, ימים שמסמלים את הנאות החיים והחופש, העם היהודי נכנס לאווירה כבדה של צער, עגמימות ואבל. מה הקטע?
1944. תקופת מלחמת העולם השניה. החייל האמריקאי שנבחר לצנוח ולעקוב אחר הגרמנים הוא טדי ברגר, צעיר יהודי בדרגת רב טוראי…
פרצו אצלנו. אם אני הייתי הבוס של אותו גנב, הייתי מפטר אותו. נו באמת, מכל הבתים בחרת את ביתו של הרב התפרן…
שאלה: שלום יש לי ילד בן 5 שובב לא מקשיב לי מתחצף ומרביץ לי ולפעמים יוצא לי לתת לו פליק בישבן. האם זה בסדר? עם
שתי עיניו זלגו דמעות כמים: "אבקשך שני דברים: האחד, לעולם אל תשכח כי יהודי אתה. והשני, כאשר תחוש בצרה קרא קריאת-שמע
תשעה באב מציין את הסבל היהודי לדורותיו, את חורבן הבית והגלות הקשה. שוו בנפשכם שהתקשורת כולה הייתה מתעטפת אבל ומתייחדת עם היגון היהודי רב-השנים
גם לכם יש שאלה? לחצו כאן שאלה: שלום ר' יצחק ריבקין, הילד שלי, ילד בן 8, הכי דחוי בכיתה. בבי"ס בהפסקות מדבר איתי על הצער
כנראה שממציא החופש הגדול ניחן עדיין במעט חכמה לשמור על המצאתו בעילום שם. רק לדמיין מפגש שלו עם כמה הורים שאני מכיר מקרוב…
טדי מתחבר אל המחתרת הפרטיזנית. כשהם מחופשים לאיכרים פשוטים, מרגלים הם אחר הגרמנים…
