מצוות "מחצית השקל" המוזכרת בפרשתנו, ממחישה את עקרון הערבות ההדדית של בני ישראל. כל יהודי כלשעצמו הוא רק "מחצית"; יחד עם חברו הם ישלימו ל"שקל"
וכאשר כל בנ"י, אנשים נשים וטף, נמצאים במעמד ומצב של רצון ותשוקה וצפי' לביאת המשיח . . בודאי שהקב"ה ממלא את רצונם של בנ"י –
הגילוי וההכרה של העולם ושל אומות העולם במעלתם של ישראל, מתחזק מדור לדור, כשאנו מתקרבים יותר ויותר לגאולה האמיתית והשלימה, כאשר יקויים "והלכו גויים לאורך",
"תוצא הארץ נפש חיה למינה" – זה רוחו של אדם הראשון … "ורוח אלוקים מרחפת על פני המים" – זו רוחו של מלך המשיח, כמו
שמחת בית השואבה בשנה זו צריכה להיות מתוך שמחה הכי גדולה, הקשורה עם הגאולה האמיתית והשלימה, ששמחים ורוקדים לקבל פני משיח צדקנו! ופשוט שאין להתבייש
על סף התחלת ימות המשיח כבר ראו בפועל "נפלאות" המעידים שזוהי ה"שנה שמלך המשיח נגלה בו", ועד ל"שעה שמלך המשיח בא .. "והוא משמיע להם
"הסח הדעת" – למעלה מהדעת מאמר חכמינו זיכרונם לברכה שמשיח בא ב'היסח הדעת' אינו בסתירה חס-ושלום למחשבה והתבוננות, באופן של דעת, בעניני משיח וגאולה …
על פי הסימנים שבדברי חכמינו זיכרונם לברכה אודות דרה דעיקבתא דמשיחא (הדור שלפני הגאולה), דורנו זה הוא דוא אחרון של הגלות ו(במילא) דור ראשון של
במשך כל הדורות של נשיאי חב"ד, וגם בתחילת נשיאותו של כבוד קדושת מורי-וחמי אדמו"ר, הייתה עיקר ההדגשה על הפצת המעיינות, ולא כל כך על הבאת
"חודש אב נקרא 'מנחם אב' – כמו השם שנקבע על-ידי מינהג ישראל, ובאופן שמקדימים 'מנחם' ל'אב' … כי העיקר הוא – 'מנחם', שמו של משיח-צדקנו,
