משנת חייו ופועלו

"האמת היא שיש לנו הבטחה: "מצוה אחת גוררת מצוה". ושום מצוה, ובמיוחד לא מצוה גדולה כלימוד התורה, אינה יכולה בשום אופן להיות מזיקה – ההיפך הוא הנכון • הרבי כותב

היתה לי הפתעה מסוימת לקרוא במכתבך שהסוציאליזם מונע ממך ללמוד על היהדות. לאמתו של דבר, צדק חברתי הוא אחד העקרונות הבסיסיים של היהדות התורנית • הרבי כותב

ברוב המקרים, פשרות מערערות את היסודות המבניים של קיומו של האדם, למרות שהאדם שעושה את הפשרות עשוי שלא ללכת מעבר לפשרה בהחלטה הנחושה הראשונה. בפועל, ויתור אחד מוביל לויתור אחר • הרבי כותב

הפקות על אישים מהתנ"ך, מרשימים ככל שיהיו מנקודת המבט האמנותית, לא הצליחו בהיבט המהותי של הצגת דמות אמיתית • הרבי כותב

כשזוכרים את הנטייה של צעירים בימינו להחשיב את עצמם מבוגרים דיים לעסוק בנושאים רציניים שמשפיעים על החיים שלהם, אני מאמין שזה לא יהיה חכם לדחות את המועד שיספרו לו את המעמד האמיתי שלו. במוקדם או במאוחר הוא ישמע על כך ממקור אחר, והוא יכעס על כך שהעלמת ממנו עובדה כה חשובה • הרבי כותב

בזמננו נוצר טיפוס של 'בן חמישי' – הבן שאינו נוכח כלל סביב שולחן הסדר. תוצאת הטעות של ההורים שחשבו כי הדרך להשתלב בסביבה החדשה היא על-ידי התנערות מהמהות האמיתית והפנימית שלהם. חובה להתמסר אל הילדים האלה זמן רב לפני הפסח ולהשיבם אל שולחן הסדר היהודי

הגורם היחיד להישרדותו של העם היהודי (ולא בקאריביים..) היה וימשיך להיות, הדבקות בתורה ובמצוות • הם שנתנו לעם היהודי את האופי והעוצמה הייחודיים שלו • "ודתייהם שונות מכל עם" • הרבי כותב

אני חייב להסתייג מהתיאור שלך את עצמך כ"עקרת-בית יהודיה רגילה". להיות עקרת-בית, בייחוד עקרת-בית יהודיה, זה בכלל לא דבר "רגיל". לעקרת-הבית היהודיה ניתנה אחריות עצומה בתור עקרת-הבית, "היסוד של הבית" ♦ הרבי כותב

נניח שאחד המצילים באנטבה היה מדליק גפרור, מבלי להתחשב בפקודה החמורה לשמור על חשיכה ושקט, בתירוץ שזה עניין פרטי שלו… • לפעולה שנראית לכאורה קלת-ערך היו השלכות אדירות, לא רק עבור עצמו וכל הסובבים אותו, אלא גם עבור הניצולים. והיתה לזה השפעה באו"ם, בוושינגטון ובכל רחבי העולם • הרבי כותב

כשמרחיבים את הצער מעבר לצורך הנשמה למעלה מרגישה עצב על כך. שביעות רצון אמיתית יהיה לה כשהילדים שנשארו מאחור הולכים בדרך התורה והמצוות מתוך שמחה