אודליה מימון

גדלתי במשפחה "קרה". משפחה שבה לא אומרים מחמאות, לא מילים טובות, וגם לא מדברים על רגשות. לאחרונה אני מרגיש שאשתי מתוסכלת מכך שאני לא מצליח להחמיא לה..

תודה לאל אני אדם עם הרבה כישרונות, יש לי עבודה טובה, נדמה לי שאני גם אבא טוב ומשתדל להיות בעל טוב. למרות כל זאת אשתי לא מעריכה אותי!

מה עושים עם המילים שאין להם כיסוי במציאות? האם עדיף שלא לומר אותן בכלל? חשוב להדגיש כי כמעט תמיד המילים וההבטחות, באות מתוך רצון אמתי. אלא שהיישום במציאות מורכב וקשה הרבה יותר (מהדיבור..).

ליל הסדר מלא בעניינים שצריך לעשות: 4 כוסות, הסיבה, לטבול את הכרפס.. אך, המטרה היא להשתחרר. להרגיש כבני חורין!

מיתוסים, משפטים ואימרות על זוגיות שעוברים מדור לדור, מסבתא לסבתא, מדודה, לשכנה.. נכון או לא נכון?

איבדתי בן דוד יקר בפיגוע. מאז אני לא מצליחה לחזור לעצמי. זה ממש משפיע עלי ועל התפקוד שלי בבית ובעבודה…