מה עושים עם המילים שאין להם כיסוי במציאות? האם עדיף שלא לומר אותן בכלל? חשוב להדגיש כי כמעט תמיד המילים וההבטחות, באות מתוך רצון אמתי. אלא שהיישום במציאות מורכב וקשה הרבה יותר (מהדיבור..).
אנשים רבים מתארים קושי להתחיל לנקות ולסדר. לעיתים הפחד "מה נגלה שם…". ומה כשאנו מדברים על ניקיונה של הנפש פנימה?
בפסח אנו עוסקים לא מעט בנושא החרות. גם בחיים האישיים שלנו לא פעם אנו מתעסקים בעניין החופש, הבחירה והמרחב שניתן לנו. אך לפני כן חשב שנבין- מהי חרות?
העולם שלנו מלא בכאב. אנשים הסובלים מייסורי נפש למיניהם, מכאבים של ייסורי גוף. צער על זוגיות מרוחקת, על בדידות, על קשיי פרנסה, על צער במשפחה,
יש לי בעל הרפתקן. הוא אוהב לעשות דברים אתגריים, ובעיני אפילו מסוכנים.. מה אפשר לעשות? איך מתמודדים עם מצב כזה?
הכוח להודות בטעות, הוא הכוח שמאפשר לנו להיות טובים יותר. ההכרה בשגיאה מאפשרת לנו להתעלות באמת. ואם כבר דיברנו על הרצון לשלמות, אין ספק כי הדרך לשם, מוכרחה לעבור דרך הלמידה והצמיחה מהשגיאות שלנו…
הבן שלי, ילד בן 8, אמר לי אתמול בערב, שהוא לא אוהב את אמא. לא ידעתי מה לענות, והאמת שגם נלחצתי, ואמרתי לו, שאסור להגיד ככה. הבוקר הוא שוב אמר לי שהוא אוהב רק אותי… ושוב לא ידעתי איך להגיב! אשמח לקבל עצה מעשית".
מילים טובות- מגבירות רצון טוב. ומילים שליליות יוצרות את ההפך. כך שאם את רוצה שבעלך יתאמץ בשבילך- תכתבי לו מכתב חדש. ואם אתה רוצה שאשתך תאמין לאהבתך, תארגן מחדש את המינונים.
לעיתים דווקא במקום שבו אנו נדמים בענינו כחלשים, שם נמצאת העוצמה שלנו. ולהפך, ש פעמים בהם בדיוק היכן שאנו חושבים כי שם כוחנו, שם בדיוק מוכחת חולשתנו… אז מהי הדרך לעוצמה פנימית אמיתית? ומה הקשר לביקורת? מאמר שילמד אותנו על דרכם של מלכים.
גיליתי זאת לפני כמה שנים, כאשר שמתי לב שהשעון המעורר מצלצל, ואני עושה "נודניק". ושוב "נודיניק". ומעולם לא הייתי טיפוס שעושה "נודניק.. אף פעם לא היה לי קשה לקום בבוקר.. אז מה קרה לי?
