על הפרק

מדוע דווקא ה'עיקר' העוסק באמונת הגאולה נוסח בסגנון של קושיה ותירוץ: "ואף-על-פי שיתמהמה – עם כל זה אחכה לו"?

כשיהודי מגיע בשמחת-תורה לרקוד עם ספר-התורה, זה הרגע שבו הוא מגלה את מהותו האמיתית. פתאום הוא מרגיש שגם הוא יהודי, שגם הוא אוהב את התורה

גורמים איסלמיים קיצוניים הן הם כיום התגלמות הרוע.. כתישתם ועקירתם מן השורש הם החובה המוסרית הנאצלת ביותר.

תקנת הבעש"ט לסעוד ’סעודת משיח’ בחג האחרון של פסח מסייעת לנו לקבל את הארת המשיח גם באמצעות הגוף הפיזי שלנו

ושוב איך יציאת מצרים מראה לנו היבטים נוספים ביום-יום..