על הפרק

התוצאה היתה מדהימה. היהודים
הפשוטים והתמימים התעודדו, נחלצו
מדכאונם ומשברון-לבם.

כולם מדברים על "אחדות", כולם רוצים "אחדות" , כולם מתפללים שתהיה "אחדות" – בעם ישראל, אהבה שבין אדם לזולתו, התחשבות בשני והבנה והשתתפות בצער. זה האידיאל, אתה שומע זאת ממושבניק מזוקן ומנהג האוטובוס, מפקידי הבנק ועד עקרות הבית. כולם, קטון כגדול, צועקים ומשוועים לאחדות – אך זו ממאנת לבא. רבים הם השואלים למה? איך אפשר להביא אחדות לעם ישראל?!

האם אין בלימוד הזכות איזשהו עיוות של המציאות? • האם אין בכך משום אשליה? • האומנם המציאות כה ורודה ויפה? • איך אפשר ללמד זכות על כל אחד ולראות כל דבר בראייה חיובית? • גל כהן עם כמה נקודות למחשבה לתחילת השנה

מהי מדינה יהודית? מדינה שרוב תושביה יהודים, או מדינה המטפחת ערכים מסוימים והנושאת עמה בשורה רוחנית כלשהי?

הרבי מעולם לא חשב במונחים כיתתיים וקהילתיים. לנגד עיניו עמד כלל ישראל. מדהים לגלות עד היכן הגיעה דאגתו של הרבי. יהודים מחוגים מגוּונים מספרים על המעורבות והאכפתיות שלו, ועל מה שפעל למענם, לעיתים אפילו בלי ידיעתם