זה לא מפתיע שהשכל האנושי אינו מסוגל לתפוס את הדרכים של ה' ומדוע הוא צריך לקחת אנשים טובים שעשו מעשים טובים במשך כל חייהם וסייעו להפיץ אלוקות על פני האדמה על ידי הפצת התורה והמצוות • הרבי כותב
חישבו על הפסיכולוגיה של אנשים בגיל של הוריה, …שפתאום מגלים שהם חיו בטעות, ושהטעות היא מאוד חמורה ובסיסית • הרבי כותב
בדרך כלל, כאשר יש הצעה להופיע בהופעה או בקונצרט, ומטבע הדברים, להצעות כאלה עשויים להיות צדדים חיוביים וגם שליליים – השאלה של שמירת שבת ויום-טוב יכולה לשמש בתור מבחן לכדאיות של הדבר
בזמננו נוצר טיפוס של 'בן חמישי' – הבן שאינו נוכח כלל סביב שולחן הסדר. תוצאת הטעות של ההורים שחשבו כי הדרך להשתלב בסביבה החדשה היא על-ידי התנערות מהמהות האמיתית והפנימית שלהם. חובה להתמסר אל הילדים האלה זמן רב לפני הפסח ולהשיבם אל שולחן הסדר היהודי
אם הם מאמינים שה' ציווה על היהודים לשמור את השבת, בוודאי הם חייבים להכיר בכך שה' גם סיפק את היכולת לבצע את זה. אפילו בן אדם רגיל לא היה נותן למישהו משימה שהוא יודע שהיא לא מעשית ובלתי אפשרית לביצוע • הרבי כותב
המילים "נציג חב"ד יצא לבקר את הנפגעים", או "שליח חב"ד שסייע בזיהוי החללים" לא צריכות להיות מובנות מאליהן, למרות שהתרגלנו לשמוע זאת…
יהודי שומר תורה ומצוות, שמחזיק בעמדה של השפעה בקהילה יהודית, איננו דומה רק לחייל בזמן מלחמה, אלא הוא כמו מפקד במשרה פיקודית בשדה הקרב. פשוט אין לו רשות לשחרר את עצמו מהחובה שלו ולנטוש את המשרה שלו • הרבי כותב
אם היו מנהיגים מערכת מתאימה של מבחני כושר, על מנת לקבוע את הכישרונות המיוחדים של הילדים המיוחדים שלנו בגיל מוקדם, התוצאות היו משביעות רצון באופן ניכר, אם לא באופן מדהים • הרבי כותב
אם יום הולדתו של כל אדם נחשב ליום גדול ול'ראש השנה' הפרטי שלו, ודאי שיום הולדתו של צדיק ומנהיג גדול, נשיא הדור, הריהו יום שמחה לכל בית ישראל
לא נדרש דמיון רב כדי להכיר בכך שבתור דוגמה, אילו כל "בני נח", דהיינו אומות העולם, כל אחת בנפרד וכולן ביחד, היו שומרות על המצוות האלוקיות האלה ונאמנות להן, לא היתה שום אפשרית כלשהי, על-פי הסדר הטבעי של הדברים, שיתרחש דבר כמו שואה
