הטנק שלא ירה
הטנק החל להתקרב במהירות. קנה הטנק כוון היישר אל המצבה. המפקד משך את המוט שאמור לשגר את הפגז…
הטנק החל להתקרב במהירות. קנה הטנק כוון היישר אל המצבה. המפקד משך את המוט שאמור לשגר את הפגז…
לפתע נשמעו דפיקות עזות בדלת. נאלצנו מיד לפותחה. זה היה הוא. הרוצח צמא-הדם, גבוה, לבוש מדים נוצצים
רוח חזקה נושאת אותו פתאום הרחק, ומפילה אותו אי-שם, בחבטה על הקרקע. הוא מנסה לקום, אך כל איבריו כואבים מהנפילה. בכל-זאת הוא מתחיל להלך אט-אט.
הרשע לא הניח שום מקום לספקות בדבר רצינות כוונותיו. בו-במקום ציווה על משרתיו לאסור את ראשי הקהילה ■ לקראת חג הפורים
חשבה רגע, ואחר כך אמרה בנימה רצינית "רגע, אתה ישראלי, נכון? כלומר… אתה יהודי, כן? אם כן, למה באת אלי? לכם היהודים יש רבי גדול בברוקלין שהכוחות שלו גדולים משלי אלפי פעמים, יותר מזה! הוא אף פעם לא טועה. למה שלא תלך אליו?"
"ברוך הוא וברוך שמו!" קרא ר’ אברהם בהתרגשות גדולה. בזהירות הוא כיסה את הארגז וטישטש את העקבות
"באם לא אפגוש .. פנים יהודיות, אלך אל הכומר ואמיר את דתי"…
הרבי חזר על שאלתו : "מה יהיה עם ה’שבע ברכות’? הפעם אזר האב אומץ וענה בתמימות : "נעשה, אם ירצה השם, שבע ברכות כנהוג".
תשעת הימים שלפני תשעה באב המזכירים את חורבן בית המקדש. העיקו כענן כבר על חצרו של רבי ברוך. שבדרך כלל היתה שרויה באוירה של שמחה
…כאשר פקח את עיניו, מצא את עצמו ליד שערי עירו מגנצא וכעבור דקות מספר כבר הגיע לביתו. אליעזר שמח לראות את אשתו ובנו בריאים, שמחים לבואו ומתפלאים מהופעתו הפתאומית… כשאכל אליעזר את ה"כזית" מצה הראשון, שאפה יחד עם רבו הקדוש, הוא הרגיש התעלות רוחנית כזו, שלא הרגיש כמותה אף פעם…סיפור לרגל שבת מברכים חודש ניסן