שד' יעקב 50 קומה ב.
תמיד זמינים עבורכם גם בטלפון
"עוד שבת קפואה. לפני פחות מדקה יצאתי מביתי לכיוון בית הכנסת, רק שבע דקות הליכה מפרידות ביניהם. בקיץ אני לא מייחס לשבע הדקות הללו חשיבות, אבל עכשיו בשלהי פברואר, לכל שנייה יש משמעות…"
"אני בן 82, אאמינו לי, האמנתי לדודה שלי, אני עדיין מאמין לה! אני עדיין מחכה, 80 שנה ואין יום שאני לא מחכה!…
"אני בדרך" שתי מילים שאני מסמס, כמה פעמים ביום. איזו משמעות יש לדרך? האם היא רק אמצעי להגיע מנקודה לנקודה או שיש לדרך משמעות ותכלית?
"…למחרת חזרה חנה מהגן בשמחה ואמרה: "היום הוא היום הכי מאושר שלי. אמא של אלכסנדר קנתה עוגה כשרה, והייתי יכולה לאכול כמו כולם" היו לנו דמעות בעיניים. איזו גיבורה חנה שלנו, בכל פעם שיש איזו מסיבה, היא נאלצת להיות שונה מהשאר, ובכל זאת היא מקבלת את זה בכזו בגרות והבנה ואף פעם לא מתלוננת" • הרב מנדל הנדל על אתגרי ילדיו בשליחות
גיל-עד, נפתלי ואייל היו אלמונים עבור רובנו עד לפני שבוע, וכעת כולנו יודעים מי הם, מי הם הוריהם, ואפילו את השכנים המיוחדים שלהם אנו כבר מכירים. ואני רק שואל את עצמי בשקט, האם נדע להיות פוגרומיסטים גם בלי פוגרום?
לראשונה בחיי הייתי מעורב בתאונת דרכים. הרכב בו הייתי לבדי (למזלי) זכה לתואר המכובד הנקרא בעברית צחה "טוטאל לוס"…
היהודי פונה לקב"ה ושואל: "ריבונו של עולם, למה כשטוב לי אתה איתי וכשרע לי אתה נעלם ומשאיר אותי לבד?" והקב"ה מחייך אליו ואומר לו: "יקירי, כשקשה לך אני מחזיק אותך על הידיים והפסיעות שאתה רואה הם שלי…"
"הזמן חלף לו ואני כבר 'אחרי', ילדתי בן במזל טוב, ילדי החמישי, ו'שם' הוא מקום מגורינו בשמונה השנים האחרונות – קייב בירת אוקראינה. יצאנו, בעלי ואני, בשליחות הרבי על ידי ארגון 'צעירי חב"ד', מטופלים בתינוק בן עשרה חודשים …" • השליחה דבורה לבנהרץ בבלוג שליחות
כהרגלי מצאתי לי פינה שקטה על הקרון, כדי לשבת ולהכין את המכתב השבועי, אלא שאז נגשה אלי סטודנטית עם פנים מוכרות ואמרה 'הרב וישצקי, אתה זוכר אותי?'. נזכרתי מיד, זו הייתה רעבעקה ● בלוג
כשנשב על הארץ בט' באב, כמובן רק במקרה שחס ושלום משיח עוד לא יופיע, ונבכה את החורבן, אל נא נשכח שהחורבן הכואב הוא בעצם תחילת הבניה
