בסעודת החתונה נקשרה שיחה לבבית בין המחותנים. לייבלה הבין כי חידת עושרו הגדול מעסיקה גם את מחותנו, ואמר: "ודאי מתפלא אתה על העושר המופלג שבו זכיתי. כל זה בא לי בזכות מעשה טוב אחד".
החגיגה נסתיימה ואנו יצאנו ממנה ברגשות מעורבים. מצד אחד שמחנו על כי עלה בידנו להפגין יהדות גאה ובכך לקדש שם שמים; מצד שני כרסם בליבנו החשש מפני תגובת השלטונות.
כעת עמד ליד הדלת והכין את עצמו בחיל וברעדה להיכנס פנימה. כל כותלי חדר ה'יחידות' היו מכוסים ארונות ספרים, חוץ מהמקום שבו ישב הרבי עצמו. בהגיע תורו של ר' יצחק, פתחתי את הדלת והוא נכנס. סגרתי אחריו את הדלת, אך לא לגמרי – השארתי סדק קטן כדי שאוכל לשמוע את הנעשה.
הזמן: ימי מלחמת העולם השניה, המקום: עמוק בשטח האוייב. חיילי פלוגה אמריקאית …
הקטע שלפנינו אינו לקוח מכתב חידה או חלק מן המשחק "מחפשים את המטמון". כן, זוהי אחת מהתשובות של הרבי..
השופט החליט כי צדקו דברי התובע ונתן הוראה לפקיד בית המשפט להביא את הפרוטוקול של החקירה, בו כלולות העדויות. באולם הושלך הס והשופט חיכה בחוסר-סבלנות לבוא הפקיד. לבסוף הוא חזר – בידיים ריקות ….
סיפור מיוחד על אדמו"ר הזקן, רבי שניאור-זלמן מליאדי, בעל התניא והשולחן ערוך, מייסד חסידות חב"ד.
"…לפתע נפרץ ארון הקודש. אולריך, שמבלי משים, הידק את אחיזת שיניו בשקיק הרעל, נבעת למראה יד המצביעה לעברו. מרוב תדהמה ופחד הוא נשם נשימה עמוקה ובלע את רוקו. אך אבוי! כמה גרגרי רעל חדרו לפיו והוא בלע אותם !" • סיפור על הצלה מופלאה בזכות "יד הכסף"
ביום שישי העמדתי את המונית עד מוצאי שבת. בתחילה היה קשה, אבל לאט לאט ראינו שהברכה החלה שורה בביתנו. בראש ובראשונה ; בננו החל להחלים ממחלתו האנושה. והחובות? במקום לצמוח פחתו ונעלמו.
עמדתי על במה אחת עם חומייני והשקפתי על הקהל העצום. ברגע מסויים כרע כל ההמון והשתחווה אפיים ארצה. כולם, חוץ ממני…
