מעשה שהיה

בראות הרב את המחזה, הציף חיוורון עז את פניו. "מעומק ליבי אבקש את סליחתך", פנה אל הטבחית המופתעת. "לא התכוונתי לגרום לך שום עוגמת-נפש"…

"והבאר עדיין מוסיפה לתת שפע של מים טובים וזכים כמאז?". "כן! כן!", השיב הכפרי, שכמעט בלע את לשונו מרוב תדהמה..

לילה אחד שוטטתי לבדי בשכונת בית-ישראל. הצצתי באחד החלונות ורותקתי למראה זקן נשוא פנים היושב והוגה בתורה. עמדתי בדממה והתבוננתי בו

מלחמה פנימית קשה התחוללה בליבו של החייל. כנגד כל השיקולים התעוררה בו בעוז נקודת היהדות. פתאום החליט כי בשום פנים ואופן לא ימיר את דתו, ויהי מה!

ההתרגשות אחזה בו, אך מבלי להתבלבל ענה לרבי בבטחון: "כן, לברזיל… אני נוסע לברזיל"… • ידידיו שהמתינו בחוץ חששו שהשתגע: לנסוע לברזיל?! אלא שמאומה לא עזר להם. נותק'ה בשלו: אם הרבי שאלני על נסיעה לברזיל, סימן מובהק הוא שעלי לנסוע למקום זה, ומיד!

התובע ניסח את דבריו בארסיות רבה. לבסוף דרש מבית-המשפט במפגיע "להטיל על ראש הפושע עונש הולם ומרתיע –מוות".

המטוס המריא, טיפס לגובה שיוט והנוסעים כבר החלו לנמנם. לפתע נשמעה הודעה מהקברניט: "אני מצטער להודיע כי אחד המנועים חדל מלפעול"

"כאשר עברה ההלוויה ליד ביתי ראיתי עמוד אש עולה מהמיטה ומזדקר עד השמים", אמר להם, "כעת אני גם מבין מדוע זכה לכך".