פעם נכנס אל אדמו"ר האמצעי חסיד שעסק ברוכלות ושאל: "איך אפשר לחשוב על ענייני חסידות בשעה שטרודים מכף רגל ועד ראש בענייני הפרנסה?"
בשעה שפקדה את אהרון צרה גדולה – מספרת התורה ש"ויידום הארון" • האם יש מדרגה גבוהה מזו?
האיש, שאיבד ברגע אחד את כל רכושו, התעלף. ניסו לעוררו, אך הוא חזר והתעלף. אמר על כך הרבי: "העגלות שלמות ולא נשדדו"…
בזמני העלייה לרגל היה דוחק גדול בירושלים. איך אפוא אומרת המשנה "לא אמר אדם צר לי המקום שאלין בירושלים"?
נאנח הגנב: "אם אני פורץ את קופותיהם של אחרים, איך הייתי יכול להתאפק ולא לפרוץ את קופתי שלי"…
לפתע פרץ בבכי שהסעיר את כל הנוכחים. באותה שעה השתובב הילד בחצר בית הכנסת, כשהוא צוהל משמחה…
