לפתע נפתחת הדלת. אני מזהה תיק צבאי גדול. נעליים גדולות שרוכות בצידו השמאלי. ● "הגבול עם טיבט סגור. אנחנו לא נוסעים", היא נופלת על צוארי. "אין לך מושג כמה אני שמחה, חני", היא לוחשת באוזני
כאשר העניות בעירך היא שאלה של פיקוח-נפש, בעוד שהאחרים זקוקים למעט חמאה בשביל הלחם שלהם – שאלת הבחירה ביניהם אפילו לא מתעוררת
אם יש לו איזשהו רגש כלפי הצד האחר, הוא לא היה רוצה לסבך אותה, ואף לא היה מרשה לה להיות מסובכת במצב שכזה
השבוע ב'רגע עם הרבי': לרגל חודש אלול בו נוהגים לבדוק את התפילין והמזוזות, אנו מגישים קטעים מיוחדים בהם הרבי עוסק בנושא זה
לפתע נשמעה שריקת המפקד, אזעקה לפעילות. ’חמש דקות על הג’יפים!’. את המחזור הנחתי תחת מושב הנהג, ומיד פתחנו בדהרה דרומה
במכון לפתולוגיה של המרכז לרפואה משפטית של העיר ברן שבשוויץ, הולכת ומתפתחת שיטה חדשה ל"נתיחה פתולוגית" שונה
עשר שנים לפני, אמר הרבי לגברת פעגי טישמאן ע"ה – שהיא תהיה הנשיאה של הפדרציה היהודית בניו-יורק. "זה לא היה כלל במציאות", אמרה אז לרב בוטמאן שהיה עד למתרחש ● בתוכנית השבוע: "שלושה נענו במענה פיהם, אליעזר משה ושלמה", אומר המדרש. והרבי מדייק שאליעזר נענה עוד "טרם" שכילה לדבר. ולמה נשנתה הפרשה של אליעזר פעמיים בכל הפרטים? התשובה במשנתו של הרבי והמסר לדורנו אנו
שאלה: ברוך ה' נולד לנו בן שני לפני חודש. אחיו הגדול בן 1.9 רוצה תשומת לב. ע"י זה שלא מקשיב למה שאומרים לו, פשוט מתעלם.
ברכה של הרבי לאישה שהייתה בחדר ניתוחים ● הקשר בין אדמו"ר הזקן ופרשת וארא. וגם: במה זכו בני ישראל ביציאתם ממצרים למה שלא זכו אברהם יצחק ויעקב?
