באשוויץ גיליתי את אלוקים
בכוחותיו האחרונים קם היהודי על רגליו ובשתי ידיו המלאות בוץ דחף בחוזקה את החייל ולכלך את מדיו. בכך חרץ את גורלו.
בכוחותיו האחרונים קם היהודי על רגליו ובשתי ידיו המלאות בוץ דחף בחוזקה את החייל ולכלך את מדיו. בכך חרץ את גורלו.
פתאום צדה את עיניי הודעה שנשאה את הכותרת: "משהו שלבטח יעניין אותך!". זה לא היה סתם גירוי סנסציוני, שנועד לפתות אותך לקרוא את המידע האלקטרוני שמאחוריו.
כל הנוכחים הוכו בתדהמה. הם לא ציפו להתפתחות כזאת. קשה היה להם לקלוט את המחזה שראו עיניהם.
מה זה? ישנו חפץ נוצץ בצד הדרך. אולי זו זכוכית?
אמונה היא קודם-כול מקור כוח פנימי רב-עוצמה, אבל היא גם כלי-הסברה יעיל מאין כמותו. מול נחישות פנימית אי-אפשר לעמוד
הבין היהודי כי מצבו בכי-רע, והחל לבכות ולהתחנן על נפשו, אך ללא הועיל. רק לומר וידוי הרשה לו העגלון, והיהודי החל לשפוך את שיחו.
פרק נוסף בקומיקס המרתק של דרור ישראל כהן
מסתבר כי הכול תלוי בצורת ההסתכלות של האדם על מהלך חייו ■ ההבדל בין אי שפיות לאי של שפיות מצוייה במרבית המקרים בידיו של האדם
הרב חיים דרוקמן, ראש ישיבות בני עקיבא, מספר לרבי על השתתפותו בחגיגת סיום הרמב"ם ■ וגם: שיחה מעניינת על יהודי רוסיה ■ לסיום המחזור ה-30 בלימוד הרמב"ם היומי
י"א ניסן תשמ"ב, ניו יורק: אמנם הרבי לא ביקש ואף סירב לקבל מתנות, אך הכול הופתעו לשמוע כי בכוונתו להעניק מתנה