יש בני אדם המוכנים בשם הצדק האישי שלהם לרדוף עד חרמה את כל הבא במגע עמם ואין זה משנה כלל מהי מדת קרבתו אליהם, הם מוכנים לעגן את עשייתם באילנות גבוהים ולהגיע לשם הצורך אף עד משה רבנו ע"ה ובלבד שיוכלו להציג תימוכין לאופן ואופי התנהגותם
כשמשדרים אמת לכל אורך הדרך, מקבלים אותה בעוצמה גוברת והולכת ועל אחת כמה וכמה כשמנחילים לבני הדור הבא את הצורך לעשות הכול מעומק הטוב גם ברבדים הנסתרים ביותר
ישנם מצבים בהם עומד האדם בפני שוקת שבשורה, אין הוא יודע כלל כיצד עליו להמשיך ולמשוך את עגלת חייו, המעמסה נראית בלתי נסבלת וכלל אינו יודע עם מה וכיצד יקום אל יום המחר…
…"הוא מתנצל אחר כך אבל המורות מרבות להתלונן אני לא יודעת מה לעשות?"
קנאותו של פנחס נבעה מהיותו "בן אהרון", והרי אהרון הכהן היה שיא ההתגלמות של אהבה ומדות טובות …
העולם אינו בר שינוי, בני האדם הינם ברי שינוי. העולם מתקיים על פי תכנית רב שנתית שהתווה לו בורא העולם בששת ימי הבריאה ואינו בר בחירה, הכול מתנהל בו כביום בריאתו, דייריו האנושיים הם אלו שחוננו ביכולות הבחירה והשליטה על מעשיהם.
מדוע מזכירים לפני ראש השנה שעם ישראל עתידים לעבוד ע"ז? כאשר נדרשת השראה והתעוררות?
איך אני בתור הורה אמור להגיב כאשר ילדה או ילד אחרים מכים אותה, האם לקחת אותה, לסלק את המכה, לתת לה להתמודד…
"את סעודת ליל שבת אנחנו פותחים עם שלושים איש. עד סיומה כבר יושבים ארבעים איש בצפיפות", מתאר בן-ציון אוירינג את שולחן השבת שלו. "זה עניין משפחתי", הוא מסביר בפשטות.
לאחר חמש יממות ללא הכרה ובמצב שהוגדר 'מוות קליני', התעורר הרב יאיר כלב והבין כי יהיה עליו ליישם על עצמו את כל אותן הטכניקות שעליהן הוא מרצה לאחרים זה כחצי יובל שנים ● בתוך תקופה לא ארוכה התייצב מחדש על רגליו וחזר לחרוש את הארץ עם ספר 'תניא', גיטרה וניגונים חסידיים ישנים, ולספר לכולם על תרופת הפלאים שמציע רבי שניאור זלמן מליאדי לבעיות החיים ולחיבוטי היום יום
