השבוע ניכנס לחודש ניסן. בחודש זה נגאלו אבותינו ממצרים ובחודש זה עתידים אנו להגאל, בבוא הגאולה השלימה . לפניכם צרור אירועים שאירעו בחודש זה
דממת-מוות שוררת בבית-הכנסת הגדול. מדי פעם נשמע בכי חרישי. המחזה מזעזע: על הרצפה יושבת כל הקהילה ובני-משפחותיהם, וחרדה מרחפת באוויר
בשבוע הבא נחגוג כולנו סביב המדורות את ל"ג בעומר • למה בכלל חוגגים ומה מסתתר מאחורי המדורה?
ה’חפץ חיים’ ניסה לשכנעו לקבוע עיתים ללימוד תורה. העשיר התנצל ואמר: "אין לי רגע פנאי; מבוקר עד ערב אני טרוד בעסקיי"…
בתקופה בה צריכים להיות מונחים היסודות לעתיד חיי המשפחה הנשואה, אסור שתהיינה הסתייגויות כלשהן בקבלת ההחלטות המתאימות וההכנות להבטיח את היסודות הללו • הרבי כותב
הרב זלמן-אריה הילזנרד, בהקדמה לספרו ’צמאה נפשי’, מספר: כשעזבתי את משרתי הרבנית לטובת המגזר הפרטי, החלטתי להדפיס מדי פעם בפעם מסר תורני קצר על גלויה,
בעוד אשתו משתתפת בכינוס נשי חב"ד הגדול בהיסטוריה השבוע, התפרץ לאולם אחד אחד הבעלים שלא יכול יותר…
תשעה באב הוא חלק בלתי-נפרד ממערכת הערכים של הקיום היהודי כעם וכאומה. הוא מנקז אליו את כל הצער והכאב שעבר העם היהודי, והכאב גם הוא חלק מתודעתנו הקולקטיבית
הדורות יורדים והולכים, אך דווקא הדור היתום הזה הוא שאמור לקבל את פני משיח-צדקנו. נשאלת השאלה: וכי הוכשר הדור? איך זה שדווקא אנחנו?
