אני חייב להסתייג מהתיאור שלך את עצמך כ"עקרת-בית יהודיה רגילה". להיות עקרת-בית, בייחוד עקרת-בית יהודיה, זה בכלל לא דבר "רגיל". לעקרת-הבית היהודיה ניתנה אחריות עצומה בתור עקרת-הבית, "היסוד של הבית" ♦ הרבי כותב
בדרך כלל, כאשר יש הצעה להופיע בהופעה או בקונצרט, ומטבע הדברים, להצעות כאלה עשויים להיות צדדים חיוביים וגם שליליים – השאלה של שמירת שבת ויום-טוב יכולה לשמש בתור מבחן לכדאיות של הדבר
למעשה, רק הגוף של היהודי יכול להיות משועבד, אבל הנשמה האלוקית שלו היא חופשית במהותה. עם זאת, בעקבות המכשולים וההפרעות החיצונים והפנימיים, דרוש מאמץ מתמיד כדי לתת ביטוי לחופש הזה ולהגשים אותו • הרבי כותב
במשך שנים רבות התגורר מר ווק בוושינגטון ויחד עם פעילותו האישית הענפה במגוון תחומים להפצת יהדות, עזר כמיטב יכולתו להאדרת פעילותה של תנועת חב"ד העולמית • הפיסקה שבסוף המכתב הבא – המתייחסת להערה שכתב מר ווק בהקדמה לספרו "זה א-לי" – משקפת היטב את יחסו של הרבי אליו • הרבי כותב
כמובן, יש בידיך מידע מוטעה, משום שרבים מחסידי חב"ד כן משרתים בצה"ל, ורבים הגיעו לדרגה גבוהה בכוחות ההגנה בתפקיד פעיל • הרבי כותב..
הרבי הביע עמדה בנושאים אקטואליים שונים והביע את דעתו על כל תחום שמעסיק את היהודי בן זמננו. דעותיו מתאפיינות מצד אחד במקוריות, ומצד שני הן מבוססות תמיד על אדני התורה וההלכה
בנוגע לאזכור שלך לגבי יחסי רבי-חסיד: ואהבת לרעך כמוך, זה כולל יהודי שהאדם מעולם לא פגש אותו בחייו לפני כן, ואפילו לא היה לו קשר איתו • הרבי כותב
אילו רק כל אחד, בתור מנהיג יחיד, או אדם מן השורה, היה עושה את החלק שלו אפילו ללא מאמץ מרוכז, לפעול ברוח האמיתית של התורה, ללא תערובת של צדדים לא רלוונטיים, היתה זאת הדרך המעשית ביותר לשפר את מצב היהדות בהווה בכל מקום, ובמידה הגדולה ביותר • הרבי כותב
כל תועלת נוספת שאת משיגה בחיזוק ופיתוח היהדות שלך עצמך.. בסופו של דבר יוכפלו פעמים רבות באווירת הבית, ובילדים ובנכדים לכל הדורות • הרבי כותב
הרפורמים בני ימינו אינם המצאה חדשה, אלא זוהי הגישה המוכרת הישנה של עובדי עגל הזהב אשר הופיעו מיד לאחר מתן תורה, כאשר העם היהודי עדיין היה למרגלות הר סיני. ההיסטוריה שלנו מראה לנו באופן ברור מה קרה לתנועות כאלה אשר סטו מדרך התורה והמצוות וגרמו פגיעה גדולה לעצמם וכן לעם היהודי, ואשר לא היה בהם כלל שום דבר חיובי. ."
